האותיות הקטנות #2 – חכירות רטובות

בסדרת הפוסטים "האותיות הקטנות" אתייחס למידע המופיע עמוק בחוקים, תקנונים ומסמכים אחרים של חברות התעופה בכלל ואל על בפרט, ו"אגדיל את האותיות". ומה שבטוח הוא, שכשמגדילים את האותיות – צפויות הפתעות. והפעם: מהן חכירות רטובות (wet leases), ולמה הן מהוות קלף כל כך חזק בעת "משחקי המלחמה" בין הטייסים לבין אל על?

wamos744

אנחנו בימים אלה מדווחים על משבר חדש בפתח, בין הטייסים לבין אל על, שהולך ומתגבש. המשבר הבא, אם אכן יתרחש ואם יהיה דומה למשבר 2016, לא יעבור הפעם בצורה חלקה, מהצד של נוסעים מתמידים רבים בחברה, ואני צופה שלא מעט מהם יעזבו, והפעם באופן סופי (כפי שכתבתי בפוסט האם אנחנו לקראת עוד עימות בין הטייסים לאל על?). העניין הוא, שאחת הבעיות שאפיינו את משבר 2016, היא "מלחמת ההתשה" הארוכה, בין הטייסים לבין החברה, כאשר לכל אחד מהצדדים היתה סבלנות ואורך נשימה להמשיך, עד שהשני יישבר. אבל רגע, מדובר בחברה מסחרית שאמורה להפעיל טיסות. איך לחברה יש אורך נשימה להמשיך את המשבר כאשר הטייסים, אחד הגורמים החשובים בהפעלת טיסה, לא משתפים פעולה? ובכן, כמה מזל שיש תושיה, וקיים סעיף אחד, בתוך תקנון התובלה של החברה, שיכול מאוד לעזור, בדיוק במקרים כאלה.

אז לפני שאדבר על הסעיף, רצוי להזכיר הבחנה חשובה בין חכירה "יבשה" לבין חכירה "רטובה". הרעיון מאחורי חכירות בעולם התעופה הוא לספק מענה תפעולי, נקודתי בדרך כלל, לחברות התעופה. חברות יכולות למצוא עצמן עם חוסרים בציי המטוסים שלהם בשל תקלות ואילוצים מסוימים, בלתי מתוכננים, ועל מנת שלא לבטל שורה של טיסות ולגרום לנזקים כבדים, החברות פונות לחברות אחרות, בדרך כלל אלה יהיו חברות שמחזיקות ציי מטוסים המוכנים להחכרה או שמפעילות טיסות שכר לא סדירות, ומבקשות מהן לחכור מהם מטוס לפרק זמן מוסכם מראש.

חכירה יבשה היא פשוט חכירה של המטוס בלבד. החברה מעמידה לרשות החברה המזמינה את המטוס שהוזמן, לפרק הזמן שנקבע בחוזה ביניהן. מה שתעשה המזמינה עם המטוס, זה לשיקולה. והחברה בדרך כלל תבצע מספר פעולות בסיסיות במטוס, תבצע בדיקות, תכשיר את המטוס לאופי טיסותיה וכו', ולבסוף תתחיל להשתמש בו. ההכנה וההכשרה של המטוס לוקחת קצת זמן, כי יש צורך, למשל, להכשיר את הצוותים (טייסים ודיילים) להכיר את המטוס הספציפי ולהתחיל להשמיש אותו בעצמם. ולכן קיימת גם חכירה רטובה.

חכירה רטובה זוהי חכירה של המטוס עם אנשי הצוות שלו. כלומר, לא רק שהחברה המזמינה מבקשת להשתמש במטוס, אלא היא מבקשת גם להשתמש בצוותים שמתפעלים את המטוס אצל אותה חברה שמספקת לה אותו. נשמע מוזר קצת, אך מעשית זוהי פרקטיקה נפוצה בהרבה מקרים. היא מאפשרת בצורה יעילה וגמישה להבטיח שהטיסות המתוכננות של החברה המזמינה ייצאו בלי עיכובים מיותרים. כי כשחוכרים בחכירה רטובה, חוסכים את כל הפעולות וההכשרות שצריך לבצע במטוס, לפני שמפעילים אותו בשירות החברה המזמינה.

אז לא רק שהפרקטיקה הזאת קיימת, אלא היא גם, בעיקרון, תקינה. הכירו את סעיף 2.3 בתקנון התובלה של אל על:

2.3  לעתים, בשל ביקוש גבוה או בשל אי-זמינות בלתי צפויה של מטוס משלנו, אנו עשויים להשתמש בשירותים של מוביל אחר על פי  הסדר המכונה "חכירה רטובה" ("wet lease"). המשמעות היא שגם אם יש לך הזמנה אצלנו וגם אם אתה מחזיק בכרטיס שבו השם שלנו או הקוד המזהה שלנו מופיע בתור המוביל, מוביל אחר עשוי לתפעל את המטוס. אם חלים הסדרים כאלה, נודיע לך על המוביל המפעיל את המטוס בעת ביצוע ההזמנה, אך אם מדובר בשינוי של הרגע האחרון, במועד העלייה למטוס…

הסעיף הזה בעצם אומר שהחברה רשאית, על-פי התקנון שהנוסעים מחוייבים לו בעת הזמנת הכרטיסים, להשתמש בחכירות רטובות על-ידי חברות אחרות. מה זה אומר בפועל? זה אומר שכשמזמינים טיסה באל על, קיים סיכוי שהמטוס והצוות שיתפעל את הטיסה יהיה של חברה אחרת לגמרי. הקוד הוא של אל על. הכרטיס הוא של אל על. הבידוק (check-in) הוא בדלפקי אל על. אבל כשנכנסים לדבר החשוב באמת, הטיסה, נכנסים למטוס של חברה זרה, עם צוות אחר לגמרי מהצוות של אל על, אשר מקבל את פניכם. מזמינים אל על ומקבלים את Wamos Air, או את Hi fly. ואם זה לא מקובל עליכם? אין מה לעשות בעניין יותר מידי. זאת זכותם, לפי התקנון שאתם אישרתם אותו בעת הזמנת הכרטיס.

hifly330

אז האפשרות אכן קיימת. אך איך סיבה להיבהל, בעיקרון. האפשרות קיימת בהרבה מאוד חברות תעופה והיא אפשרות שנועדה יותר לשמור על הנוסעים מאשר לפגוע בהם (הרי הסיבה המרכזית להשתמש בשירותי חברות התעופה הוא כדי להגיע מ-A ל-B, והחברות רוצות להבטיח את זה באמצעות החכירות הרטובות ולא לפגוע בטיסות). מעבר לכך, מדובר בפעולה נדירה יחסית, והיא לא מתרחשת כל יום-יומיים.

אך במשבר 2016, אל על לקחה את הסעיף הזה צעד אחד (ואולי אפילו מאה צעדים) רחוק מידי. אל על השתמשה בסעיף הזה כדי להחליף הרבה מאוד טיסות לאורך ההשבתה. ברמה עקבית, שיטתית ורצופה. גם בטיסות שהיא צפתה והניחה שיבוטלו, הרבה זמן מראש. אל על השתמשה בסעיף הזה כשער להיכנס לעימות ראש בראש ממושך מול הטייסים, והסעיף הפך לחימוש של החברה "במחלמת ההתשה" מולם. הרי, אם הטייסים לא יצליחו באמת לשבש את פעילות החברה, אז אין שיניים לאיומים שלהם.

רק מה, אל על שכחה שהסעיף הזה אמנם מאפשר לשמור, בערך, על לוח הטיסות, אך הוא פוגע קשות במוניטין של החברה, ובעיקר באלמנטים המרכזיים שאל על משווקת את עצמה למרבית הנוסעים בעזרתם – בטיחות וביטחון. הרי, אם זה לא מטוס של החברה, ללא הטייסים של החברה וללא יתר אנשי הצוות שלה, כבר לא ניתן להבטיח את אותה רמת בטיחות וביטחון שהיא משווקת. לכן, גם לחימוש החדש של החברה יש גבול, והיא לא באמת יכולה ליישם אותו באופן עקבי. אבל החשוב הוא, שהאפשרות הזאת עדיין קיימת, ואני לא בטוח שאל על תהסס להשתמש בה שוב, בעימות נוסף מול טייסיה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s