מה הקשר בין חוקי התעופה החדשים לבין נחיתות "לפני הזמן המתוכנן"?

קורה לא מעט שאני שומע על מכרים שחזרו מטיסות מרוצים במיוחד כיוון שהטיסה שלהם נחתה "לפני הזמן המתוכנן". הסברה הרווחת אצל אותם נוסעים היא שהטיסה שלהם עברה חלק בצורה מיוחדת, דבר שגרם לדיוק כל כך מופתי, עד כדי כך שהטיסה נחתה זמן רב לפני הזמן המתוכנן שלה. ובכן, ברוב המקרים יש הסבר הרבה יותר פשוט לכך

de763

(תמונה: https://www.flickr.com/photos/tomasdelcoro/)

אחת המסקנות המאכזבות בכל מה שקשור לתעופה אזרחית, היא שלמרות ההתפתחויות הטכנולוגיות הרבות בענף, זמני הטיסות לא קוצרו. לחברות התעופה, הצרכנים של המטוסים של היצרניות הגדולות, פשוט אין תמריץ מיוחד לקצר את זמני הטיסות (בעיקר בגלל מנגנון ירידת הערך של המטוסים ובשל מהירות הטיסה היעילה באויר, ואסביר על כך בפוסט נפרד בעתיד), והתוצאה היא שהמטוסים החדשים אמנם חסכוניים ויעילים יותר כלכלית, אך לא מהירים יותר, וזמני הטיסות לא מתקצרים כלל.

למעשה, מחקרים רבים מראים כי דווקא ההיפך הוא הנכון, ושזמני הטיסות לא רק שלא מתקצרים אלא אפילו מתארכים במרוצת השנים. בפרט, מה שמראים המחקרים הוא שזמני הטיסות המתוכננים – ולא אלו שבפועל – הם שמתארכים מאוד, כך שאם בעבר טיסה בקו תל-אביב-ניו-יורק (TLV-JFK) תוכננה לזמן של 10 שעות, כיום טיסה בקו הזה מתוכננת על זמן של 11.5 שעות (15% יותר). וכחושבים על זה לעומק, זה בכלל לא מפתיע.

קיים כלל מוכר בעולם העסקי, שאומר שאם רוצים "לחסל" תחום פעילות מסוים, צריך להכניס רגולציה לאותו תחום. לרגולציה יש, אמנם, יתרונות בלתי מבוטלים, כיוון שהיא מסדירה את כללי המשחק בתחום הספציפי ויוצרת הגנות שהשוק התחרותי לא יודע לייצר בעצמו. עם זאת, רגולציה עשויה להיות מאוד בעייתית בכל מה שקשור להתמודדות עם התחכום של השוק, כיוון שהרגולציה, חכמה ככל שתהיה, תמיד חשופה לפרצות. השחקנים בשוק תמיד מוצאים דרכים כאלה ואחרות לעקוף את הרגולציה, בעיקר בשלביה הראשונים, וכך השוק כולו מפסיד פעמיים: פעם אחת משום שאין באמת הגנה על מה שמלכתחילה רצו להגן עליו, ופעם שניה בגלל שנוצר עיוות מסוים בשוק בעקבות המעקף. וזה, לטעמי, בדיוק הסיפור של הנחיתה "לפני הזמן המתוכנן".

הוראות חוק שונות נחקקו בשנים האחרונות והשפיעו על שוק התעופה כולו. הוראות החוק הללו מסדירות, לראשונה, את כללי המשחק של חברות התעופה ואת האסור והמותר ביחס לנוסעים. אדבר בעתיד על הוראות החוק המרכזיות שכדאי להכיר, אך כבר אזכיר עכשיו שהוראות מיוחדות הוקדשו, איך לא, לעיכובים ואיחורים. חברות נדרשות כיום לפצות נוסעים על עיכובים ואיחורים של החל משעות בודדות מזמן ההמראה המתוכנן, דבר שאמור לפתור את אחת הבעיות המרגיזות של ענף התעופה. והדבר הזה גרם לחברות להתחיל לחשוב יותר ברצינות על הדיוק התפעולי שלהן, ולהגיע למסקנה המתבקשת – יש צורך לעקוף את הבעיה ולא לפתור אותה.

העניין הוא שהמציאות שחולשת על עולם התעופה פשוט לא מאפשרת לחברות להציע דיוק תפעולי מירבי. מהפכת הלואו-קוסט הכניסה תחרות רבה לענף, שהובילה לירידת מחירים דרמטית מאין כמוה, והקטינה בצורה משמעותית את שולי הרווח של החברות. התוצאה היא שהחברות צריכות למקסם בצורה הרבה יותר חזקה את הפעילות התפעולית שלהן, והדבר משפיע על מידת העמידה שלהן בזמנים. החברות מציעות כיום יותר טיסות, מפעילות את הצוותים יותר שעות, מקטינות את זמני העצירה (cycle) שלהן ביעד וכיוצא בכך. במציאות כזו, איחורים ועיכובים זה פשוט חלק בלתי נפרד מהשגרה התפעולית.

אבל, אם חברות התעופה יתחילו לחטוף "קנסות" על איחורים ועיכובים, כפי שהרגולציה התכוונה שיקרה, החברות ייאלצו להתחיל להתגמש ולבצע ויתורים תפעוליים אחרים (למשל, תגבורי צוותים, ויתור על תדירויות וכו'), שלהם השפעה ישירה על רווחיות החברות. לכן, פיתרון קל שניתן ליישם הוא פשוט לעקוף את הדרישה הרגולטורית. במקום לציין שמשך הטיסה הוא 3 שעות, ניתן פשוט לציין שזו טיסה של 4 שעות. במקום טיסה של 10 שעות, זו הופכת לטיסה של 11 שעות וחצי, וכך הלאה. ואז, אם הטיסה מתעכבת בשל צרכים תפעוליים, יש עוד כ-20% אקטסרה זמן ביטחון שנלקח מראש שיגן מפני "קנסות". ואם הטיסה יוצאת בזמן, אז לקראת הנחיתה צוות האוויר יוכל להכריז בהתרגשות רבה שהטיסה נוחתת עשרים דקות לפני הזמן, וכל הנוסעים ימהרו לספר לכולם על הדיוק התפעולי המיוחד שהם נתקלו בו.

ומה בנוגע למדדי הדיוק והעמידה בזמנים? אז בדיוק מהסיבה שלמעלה, צריך לקחת אותם בעירבון מוגבל. מדדי הדיוק נשענים הרי על משך הטיסה המתוכנן על-פי חברת התעופה, ולא על משך הזמן האובייקטיבי שלוקחת הטיסה מ-A ל-B. ולכן, אם חברה מסוימת רוצה לעמוד ביעד הדיוק, היא יכולה פשוט להגדיל את משך הזמן המתוכנן מבחינתה, ואז היא יכולה להפוך בין רגע לחברה שמצטיינת בעמידה בזמנים ודיוק תפעולי.

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “מה הקשר בין חוקי התעופה החדשים לבין נחיתות "לפני הזמן המתוכנן"?

  1. עדיף לי שהטיסה תגיע בזמן או תקדים מאשר תאחר כי אני מתכנן את המשך הנסיעה שלי לפי הזמן שבו הטיסה נוחתת. אם הנחיתה הקדימה את מועדה, מבחינתי זה בונוס. במקרה של איחור אני יכול לפספס את המטוס הבא או אמצעי תחבורה אחר שהזמנתי מבעוד מועד. לכן, אני דווקא מרוצה משולי הביטחון האלה

    אהבתי

  2. מאמר מעניין אבל לא מסתנכרן לי עם העובדה שתקנות התעופה קונסות חברות תעופה על אחור בהמראה ולא איחור בהגעה ליעד. מכאן שמשחק עם זמן ההגעה ליעד אינו יכול לסייע במניעת קנס במקרה של איחור.

    אהבתי

    • בהרבה מדינות (כולל באיחוד האירופי) הפיצוי העיקרי נגזר מזמן הנחיתה ביעד ולא מזמן ההמראה ממנו (יותר נכון מרגע פתיחת הדלתות בגייט). בד"כ איחורים בהמראה מקנים הטבות כלשהן כמו אוכל ושתיה, ואיחורים בנחיתה מקנים פיצוי כספי (או קנס).

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s